עששת המכונה גם ריקבון השן, היא ככל הנראה המחלה הזיהומית הנפוצה ביותר בעולם. מקורה בחיידקים החיים בחלל הפה. החיידקים ניזונים משאריות מזון הנותרות בין השיניים. בשלב הראשון, החיידקים מפרישים חומר שגורם לאמייל, שכבת המגן הראשונה של השן להתפרק. כך הם מצליחים לחדור לעומק השן אל הדנטין ולבסוף אל מוך השן. בסופו של דבר, עששת יכולה להמשיך להתפשט אל שורשי השן ולפגוע גם בחניכיים.
מהם הנזקים של עששת?
הנזקים להם עששת גורמת מתחילים בחורים בשיניים, ממשיכים לדלקת בשורשי השן ומשם להרס האחיזה של השן בעצם הלסת. במקרים קיצונים יותר העששת תמשיך להתפשט אל החניכיים ומשם לעצם הלסת ויכולה לגרום לנזקים חמורים. בסופו של דבר, ללא טיפול עששת תגרום להרס השיניים עד מצב של אובדן שיניים הדרגתי.
מהם התסמינים של עששת?
בשלבים המוקדמים, לעששת ייתכן ולא יופיעו תסמינים כלל. כאשר העששת מתפשטת דרך אמייל השן תיתכן רגישות למזונות קרים או חמים ורגישות בזמן לעיסה. במקרים מתקדמים יותר יופיעו חורים בולטים בשיניים, השחרה של השן וכאבי שיניים חזקים. לבסוף, ללא טיפול, העששת עשויה להרוס את השיניים ולהקשות על אכילה ודיבור לצד פגיעה אסתטית.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות עששת?
ישנם מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות עששת, חלקם אינם בשליטתנו, אחרים בהחלט כן:
- תורשה – ישנם אנשים להם נטייה לפתח עששת מסיבות שאינן ברורות. נראה שהם רגישים יותר לחיידקי העששת מאחרים או ששיניהם פחות עמידות לחיידקים. רגישות זו נוטה לעבור במשפחות כך שיש לה בסיס תורשתי.
- גיל – ילדים צעירים סובלים מעששת יותר מאשר מבוגרים.
- היגיינה דנטלית – סיבה מרכזית להופעתה של עששת היא היגיינה דנטלית לא נאותה. כדי לשמור על ניקיון השיניים וחלל הפה חשוב מאוד לצחצח את השיניים בצורה נכונה ובתדירות נכונה. שמירה על ניקיון השיניים והסרה של שאריות מזון עם חוט דנטלי יכולה להפחית משמעותית את הסיכוי לפתח עששת.
- תזונה והרגלים המשפיעים על בריאות חלל הפה – תזונה עתירת פחמימות וסוכרים תורמת להתפתחותה של עששת. בנוסף, הרגלים כמו עישון מוצרי טבק, שתיית אלכוהול מופרזת ושימוש בחומרים ממכרים עשויה להשפיע בעקיפין ובמישרין על בריאות חלל הפה והשיניים.
- הזנחה – בעיקר במבוגרים שלא מקפידים על טיפולי שיננית סדירים, שלא מגיעים לביקורות במרפאת השיניים גם כאשר הם חושדים בבעיה.
איך מטפלים בעששת במבוגרים?
הטיפול בעששת תלוי במידת החומרה שלה. רופא השיניים יבדוק כל שן ושן (כולל בדיקות הדמיה) כדי להעריך את התקדמות העששת. במקרים קלים אפשר להסתפק בסתימה רגילה. כאשר הדלקת עמוקה יותר ייתכן שהיה צורך בסתימה נרחבת. אם העששת הגיעה לשורשי השן יידרש טיפול שורש, לרוב בליווי כתר. במידה ולא ניתן להציל את השן הרופא יאלץ להמליץ על עקירה והחלפת השן בשתל דנטלי. הטיפול בעששת ילווה גם בטיפול בחניכיים במידת הצורך, טיפולי שיננית סדירים ושינויים בשגרת ההיגיינה הדנטלית לתמיכה בתהליך השיקום של השיניים הפגועות. כך למשל הרופא עשוי להמליץ על משחת שיניים טיפולית, צחצוח שיניים לעיתים קרובות יותר, שינויים בתזונה וכד'.
